היפרלקסיה היא מצב שבו ילדים מפתחים יכולת קריאה יוצאת דופן בגיל מוקדם, אך מתקשים בהבנת המשמעות של הטקסט, לעיתים לצד הצגת קשיים בתקשורת ובאינטראקציה חברתית. למרות שלפעמים יש חפיפות עם אוטיזם, היפרלקסיה היא בעיה שפתית שיכולה להשתפר עם פיתוח השפה. בכתבה זו נסקור את התסמינים, ודרכי הטיפול המקובלות.
מה זה היפרלקסיה?
היפרלקסיה אצל ילדים היא יכולת קריאה מוקדמת ומתקדמת באופן יוצא דופן, שלעיתים קרובות מופיעה יחד עם קשיים בתקשורת, בהבנת השפה ובאינטראקציה חברתית. ילדים עם היפרלקסיה יכולים לקרוא טקסטים ברמה גבוהה בהרבה מגילם, אך מתקשים בהבנת המשמעות של המילים שהם קוראים.
ישנם סוגים שונים של היפרלקסיה, כאשר בדרך כלל נהוג להפריד בין היפרלקסיה שמופיעה אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי, אשר מראים יכולת קריאה מוקדמת אך מתקשים בהבנת הנקרא, בתקשורת וביחסים חברתיים, והיפרלקסיה שמופיעה אצל ילדים עם יכולת קריאה מוקדמת לצד קשיים שפתיים וחברתיים, אך ללא הפרעה נוירו-התפתחותית כמו אוטיזם, אצלם הקשיים לעיתים מתמתנים עם הזמן.
חשוב להבהיר כי גם הורים לילדים מחוננים עשויים להיתקל במצב של קריאה ופיתוח מיומנויות למידה מתקדמות בגיל צעיר, אך במקרה זה לא יופיעו קשיים חברתיים או שפתיים ומכאן ההבחנה בין המצבים המתוארים.
היפרלקסיה ואוטיזם
כאשר ילד מפגין יכולות קריאה מתקדמות ביחס לגילו, בגילאים צעירים בהם כישורי השפה לא מפותחים במלואם וגם המיומנויות החברתיות עדיין נרכשות, לעיתים קשה להבחין האם מדובר בילד עם היפרלקסיה אשר נמצא על הרצף האוטיסטי או ילד מחונן.
כיצד מבדילים? ילדים מחוננים אשר מפגינים יכולות קריאה יוצאות דופן, אינם מראים איחור בהתפתחות השפה ואילו ילדים עם היפרלקסיה אשר נמצאים על הרצף האוטיסטי יראו איחור בהתפתחות השפה לצד קשיים בהבנת הנקרא, עיכוב התפתחותי, קשיי התנהגות וקשיי תקשורת.
עם זאת, חשוב להבהיר כי למרות שיש נטייה לקשור בין השתיים, היפרלקסיה הוא מונח אשר מתאר בעיה שפתית ואילו אוטיזם הוא שונות נוירולוגית. בהחלט ישנם ילדים אשר סובלים מהיפרלקסיה ומאובחנים על הרצף האוטיסטי, אך פעמים רבות, כאשר הילד גדול, הבנת השפה שלו והיכולות המילוליות משתפרות באופן ניכר והתנהגויות כמו חזרתיות, עיסוק מוגבר באותיות ומילים וקשיי תקשורת, אשר נחשבות "אוטיסטיות", נעלמות.
תסמינים נפוצים של היפרלקסיה
היפרלקסיה מתאפיינת בעיקר ביכולת קריאה מוקדמת מאוד, אך מלבד זאת, ילדים עם היפרלקסיה מציגים לרוב תסמינים נוספים –
קריאה מוקדמת ומתקדמת
ילדים עם היפרלקסיה מסוגלים לפענח מילים מורכבות ולהבין חוקי פונטיקה באופן אינטואיטיבי ולכן, לומדים לקרוא מוקדם מאוד, לעיתים בגיל שנתיים-שלוש, אך ללא הבנה מעמיקה של משמעות המילים או הטקסט.
קושי בהבנת הנקרא
למרות שהם יכולים לקרוא מילים בקלות, לעיתים קרובות יש להם בעיות בהבנת המשמעות של משפטים, סיפורים או טקסטים ארוכים. כלומר שהם עשויים להבין את המילים ברמה טכנית אך להתקשות בלתפוס הקשרים, רגשות או רעיונות מופשטים.
משיכה מוגברת לאותיות, מספרים ודפוסים לשוניים
ילדים עם היפרלקסיה נמשכים מאוד לאותיות, מילים, מספרים וסמלים. חלקם עשויים ליהנות מכתיבה או העתקת טקסטים ללא הפסקה, גם מבלי להבין את משמעותם ועשויים לזכור בעל פה רשימות ארוכות של מילים, מספרי טלפון, שמות מקומות או לוחות זמנים של רכבות ואוטובוסים.
קשיים חברתיים
ילדים עם היפרלקסיה לעיתים קרובות מגלים קושי בהבנת רמזים לא מילוליים כמו שפת גוף והבעות פנים ונוטים להבין את הדברים כפי שהם (מתקשים להבין סרקזם או מטאפורות), מה שמקשה עליהם ביצירת קשרים עם בני גילם.
קשיים תקשורתיים
רבים מהם מתקשרים בעיקר בשפה מילולית רשמית ומתקשים בשיחות ספונטניות. בנוסף, הם עלולים לחזור על מילים או משפטים ששמעו בעבר (אֶכּוֹלָלִיָּה), פעמים רבות בצורה שאינה מתאימה להקשר השיחה.
רגישות חושית גבוהה
פעמים רבות ילדים הסובלים מהיפרלקסיה מפגינים רגישות גבוהה במיוחד לרעשים חזקים, אורות בוהקים, מרקמים מסוימים או מגע פיזי. בהתאם, חלקם עשויים להירתע מרעשים מסוימים או לחילופין, להיות מרותקים לגירויים חזותיים כמו אורות מהבהבים.
נטייה לחזרתיות ודפוסי התנהגות קבועים
ילדים עם היפרלקסיה לעיתים קרובות מבצעים פעולות חזרתיות כמו קריאת אותן מילים שוב ושוב, סידור חפצים לפי סדר מסוים או הצמדות לרוטינות קבועות. קיבעון זה עשוי להיות משמעותי עבורם, כך ששינויים פתאומיים בסדר היום עלולים לגרום להם לחוסר נוחות, חרדה או תסכול.
זיכרון יוצא דופן
רבים מהם מציגים יכולת זיכרון יוצאת דופן, במיוחד כשמדובר בטקסטים כתובים, מספרים או מידע עובדתי. הם יכולים לזכור פרטים קטנים מספרים שקראו, סרטים שצפו בהם או שיחות ששמעו, גם אם קרו לפני שנים.
קושי במיומנויות מוטוריות
חלק מהילדים עם היפרלקסיה מתקשים במשימות הדורשות קואורדינציה עדינה, כמו כתיבה, כפתור חולצה או שריכת שרוכים וחלקם עשויים להפגין קושי בתנועות מוטוריות גסות כמו ריצה, קפיצה או משחקי כדור.
היפרלקסיה – שלבי התפתחות
גיל | שלב התפתחות |
2 | זיהוי אותיות, מילים וספרות |
3 | זיהוי קבוצות של אותיות וקריאת מילים אך הבנה שלהן ברמה הטכנית בלבד |
4-5 | קריאת מילים וטקסטים פשוטים, אך קושי בהבנת הנקרא ובקשרים בין המילים |
6-7 | קריאת טקסטים בקלות, ללא הבנה מעמיקה של העלילה |
עם כניסתו של הילד לבית הספר, ידביקו חבריו לכיתה את הפער וקשייו של הילד בהבנת הנקרא, לצד קשיים שפתיים יבואו לידי ביטוי בצורה ברורה יותר. בשלב זה, ייתכן ויחווה תסכול גדול שיכול להוביל בסופו של דבר להימנעות מקריאה. בנוסף, ייתכן שהילד ימצא את עצמו מתקשה בהבנת שיחות חברתיות, מה שיכול להשפיע על קשרים עם בני גילו.
בשלב זה, חשוב להעניק לו תמיכה מתאימה במסגרת החינוכית, כמו גם כלים לשיפור המיומנויות החברתיות והתמודדות עם קשיים נוספים. לצד תמיכה זו (וגם בהיעדרה), הילד עשוי לפתח אסטרטגיות למידה מותאמות, ולמרות הקשיים, למצוא דרכים להתמודד ולהתמקצע בתחומים אחרים שבהם הוא מבטא את כישורי.
אבחון היפרלקסיה
היפרלקסיה אינה נמצאת במדריך האבחונים הפסיכיאטריים הרשמי (DSM-5), כך שלא תמיד קל לאבחן אותה. פעמים רבות היא קיימת יחד עם בעיות אחרות, כמו הפרעות התנהגות או למידה ולכן האבחון מתבצע בדרך כלל על פי תצפית על התסמינים והתפקוד של הילד במשך הזמן ולאחר סדרת בדיקות שכוללות רופאים ופסיכולוגים שמתמחים בילדים –
- תצפית התנהגותית: תצפית ודיווח מצד גורמים הקרובים לילד, בדרך כלל הורים או גננות/מורים, אשר מבחינים ביכולת הקריאה המוקדמת של הילד, לצד קשיים בהבנת הנקרא ובאינטראקציה חברתית.
- הערכה: פסיכולוג ילדים או רופא התפתחות מבצע הערכה שכוללת שיחה עם ההורים, סקירה של ההיסטוריה ההתפתחותית וההתנהגותית של הילד ובחינה של מיומנויות תקשורת וחברתיות בהשוואה לבני גילו.
- קריאה ושפה: בדיקת רמת הקריאה והבנת הנקרא של הילד, בהשוואה לרמות הקריאה המתאימות לגילו, ובדיקת יכולותו של הילד להבין ולהשתמש בשפה בצורה מילולית.
- בדיקות מוטוריות ורגישות חושית: הערכה של המיומנויות המוטוריות של הילד, יכולתו לבצע פעולות פיזיות יומיומיות ובדיקה של רגישות חושית.
טיפול בהיפרלקסיה
ישנן מגוון שיטות וטכניקות טיפול להיפרלקסיה ויש להתאים אותן לצרכיו של הילד וליכולותיו –
טיפול פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי מתמקד בהיבטים הרגשיים והחברתיים של ההתמודדות עם הקשיים התקשורתיים הנלווים להפרעה, בו הילד לומד להתמודד עם תחושות כמו בידוד, חרדה או דיכאון, אשר נובעות מקשיים בהבנה של סיטואציות חברתיות, לשפר את מיומנויות התקשורת שלו ולהגיב בצורה גמישה יותר למצבים חברתיים.
ריפוי בעיסוק
ריפוי בעיסוק מסייע לילדים עם היפרלקסיה להתמודד עם אתגרים יומיומיים הקשורים כמו סידור חפצים, חזרה על פעולות או הצמדות לרוטינות, עוזר לילד לפתח גמישות חושית ומוטורית ומסייע בפיתוח מיומנויות חברתיות, כך שהילד ילמד כיצד לתפקד בסביבות חדשות או שינויים בשגרה בצורה רגועה יותר.
הוראה מתקנת
הוראה מתקנת מתמקדת בהתאמת השיטות הלימודיות לצרכים האישיים של הילד. ילדים אלו בדרך כלל מפתחים כישורי קריאה מוקדמים, אך מתקשים בהבנת הנלמד ושיעורים מתקנים כוללים שיטות ללמידה מותאמת, תוך שימוש באמצעים ויזואליים, משחקים חינוכיים, ושיח מונחה, כדי לשפר את הבנת השפה והיכולת לתקשר.
טיפול בדיבור
טיפול בדיבור מתמקד בשיפור יכולות הדיבור, ההבנה השפתית וההבעה המילולית, על ידי חיזוק אוצר המילים, הבנת מבנים תחביריים, שיפור קריאה והבנה של טקסטים כתובים. בנוסף, הטיפול כולל תרגולים שמפתחים את יכולת הילד להעביר את מחשבותיו בצורה ברורה, להבין ולהגיב בסיטואציות תקשורתיות שונות ולרכוש מיומנויות דיבוריות מותאמות לסיטואציה החברתית.
הדרכת הורים
במקרה של היפרלקסיה, ההורים מהווים חלק מרכזי בטיפול, שכן הם ממלאים תפקיד מפתח בתמיכה היומיומית. בהדרכה ההורים מקבלים כלים לפתח דרכי תקשורת מותאמות בהתאם לייחודיותו של הילד, כלים לבניית שגרה ברורה אך לא אינטנסיבית ולפיתוח גמישות כלפי שינויים. בנוסף, הם לומדים כיצד ליצור חוויות הצלחה לילד בשגרה ולהתמודד עם אתגרים בצורה רגועה.
תמיכה במסגרת החינוכית
יצירת סביבת למידה מותאמת המאפשרת לילד לנצל את כישרון הקריאה המוקדם תוך פיתוח הבנת השפה. שילוב של שיטות הוראה אינטראקטיביות, כמו משחקי למידה ושיח מונחה, יכול לעזור לילד לעבד מידע בצורה נגישה יותר ולהוות כלי לפיתוח הבנה עמוקה יותר של השפה והסביבה.
קריאה
כאמור, ילדים עם היפרלקסיה מציגים יכולות קריאה יוצאות דופן ביחס לגילם, אך מתקשים להבין את הטקסט הכתוב. לכן, אחת משיטות הטיפול בהיפרלקסיה היא קריאה. בשיטה זו המטפל מסייע לילד בהבנת המילים, תוך התמקדות בטקסטים שנועדו להקנות לו מיומנויות שונות, בהתאם לקשיים שהוא חווה. למשל, ילד שמתקשה באינטראקציות חברתיות יכול לכתוב פתקים עם רעיונות לשבירת קרח בשיחה וילד עם נטייה לדפוסים קבועים יכול לערוך טבלה עם סדר יום גמיש יותר.
טיפים להורים לילדים עם היפרלקסיה:
- שימוש בטכניקות למידה מותאמות: על מנת להקל על הילד להבין את משמעות המילים שהוא קורא, השתמשו בשילוב של קריאה, עם משחקי לימוד ועזרים המתאימים לסגנון הלמידה שלו.
- סבלנות וגמישות: חשוב להבין כי לכל ילד יש את הקצב שלו ולכן חשוב להישאר סבלניים ולא לדחוק בילד לרכוש מיומנויות בהן הוא מתקשה.
- סביבה רגועה וממוקדת: צרו אווירה שקטה ומסודרת כדי למנוע הסחות דעת ואפשרו לילד להתמקד במשימות באופן הדרגתי, ללא מתחים שעשויים להחמיר את הקשיים.
- שיח פתוח ורגוע: ילדים עם היפרלקסיה עשויים לחוות קשיים חברתיים. עודדו את הילד לדבר על רגשותיו, והקשיבו לו בצורה אקטיבית אך נטולת שיפוטיות.
- חיזוק דימוי עצמי חיובי: הדגישו את הכישורים והחוזקות של הילד (קריאה מוקדמת, יכולת זיכרון מצוינת) ותחגגו את ההצלחות הקטנות. בטחון עצמי הוא המפתח להתמדה.
לסיכום, היפרלקסיה היא מצב שבו ילדים מפתחים יכולת קריאה מוקדמת ומתקדמת, אך מתקשים בהבנת המשמעות של הטקסט, לצד קשיים חברתיים ותקשורתיים. זיהוי הבעיה יכול להיות מאתגר, אך טיפול מותאם המשלב איש מקצועי, תמיכה בבית הספר ותמיכה הורית, יכול לעזור להתמודד עם הקשיים ולהשיג שיפור משמעותי.
