התקפי זעם הם תופעה נפוצה בקרב ילדים, במיוחד בגילאים צעירים ומשקפים את קשייו של הילד להתמודד עם רגשותיו, במיוחד כאשר הוא לא מצליח לבטא אותם במילים. כיצד ניתן למנוע את ההתפרצויות, מתי מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ובאיזה מקרים כעס יכול להיות מועיל? לפניכם כל מה שחשוב לדעת על התפרצויות זעם אצל ילדים
מהו התקף זעם?
התקף זעם (טנטרום) הוא תגובה רגשית עוצמתית המתבטאת בכעס, תסכול, בכי, צעקות ולעיתים גם בהתנהגות תוקפנית, במצבים בהם הילד מתקשה לבטא רגשות או רצונות במילים, מרגיש חוסר שליטה או מתקשה לקבל גבולות שמציבים לו.
תגובות עוצמתיות אלו נפוצות בעיקר בקרב ילדים צעירים (במיוחד בגילאי שנתיים עד ארבע) כחלק מתהליך ההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית וטריגרים שעלולים לעורר או להחמיר את עוצמתן הם עייפות, רעב, שינויים בשגרה וקושי בדחיית סיפוקים (כשילד רוצה משהו "כאן ועכשיו" ולא מקבל את מבוקשו).
למרות שמצבים אלה עשויים לגרום קשיים ומצוקה גם לסביבתו הקרובה של הילד (הורים, אחים, חברים), ברוב המקרים מדובר בשלב טבעי בהתפתחות, אשר פוחת עם הזמן, בהתאם לפיתוח מיומנויות ויסות רגשי. עם זאת, במצבים בהם ההתקפים קיצוניים, תכופים או נמשכים מעבר לגיל שבו מצופה שידע הילד לווסת את רגשותיו, מומלץ להיעזר בהדרכה הורית וייעוץ מקצועי.
מה גורם להתקפי זעם אצל ילדים?
התקפי זעם אצל ילדים הם תופעה שכיחה ויש סיבות רבות שיכולות לגרום לה – סביבתיות, פסיכולוגיות, ביולוגיות ונוירולוגיות. חשוב להכיר את הסיבות השונות על מנת לבחור בשיטת פעולה מתאימה –
קשיים בתקשורת והבעה רגשית
ילדים צעירים, במיוחד בגיל הרך, עדיין לא רכשו לחלוטין מיומנויות שפתיות ורגשיות ולכן הם מתקשים לבטא רצונות, צרכים ותחושות. מצד שני, בגילאים אלו הם מפתחים מודעות סביבתית גבוהה והפער שנוצר במצבים בהם הם אינם מצליחים לתקשר את רגשותיהם בצורה מובנת, מוביל לתסכול שיכול להסלים בהמרה ולהפוך להתקף זעם.
דוגמה: ילד בן שנתיים רוצה לקבל חטיף מסוים, אך ההורה לא מבין למה ולאן הוא מצביע. חוסר היכולת להסביר יוצר תסכול שהופך במהירות להתקף זעם.
צורך בעצמאות
כבר בגילאים צעירים, ילדים רוצים להרגיש שהם שולטים על חייהם, מה שלא קורה בפועל – המבוגרים מחליטים עבורם כמעט על הכל (ומכאן שבעיות רבות צצות סביב נושא אוכל וצרכים – שני תחומים בהם הכוח נמצא בידיו של הילד). במצבים אלה, כאשר הם חווים מגבלה, הם עשויים לנסות להחזיר לעצמם את השליטה, מה שמתבטא כלפי חוץ כזעם.
דוגמה: ילד בן שלוש רוצה לנעול נעליים לבד, אך מתקשה בכך. כשההורה מתערב על מנת לעזור לו, הילד מגיב בכעס, כי הוא רצה להצליח בכוחות עצמו.
עייפות, רעב או גירוי יתר
מצבים פיזיים כמו עייפות וחוסר שינה, רעב או חשיפה ממושכת לגירויים (רעש, קהל, מסכים) מקשים על ויסות רגשי וגורמים להתקפי זעם.
דוגמה: ילד בן ארבע שחוזר מיום עמוס בגן ונתקל בסירוב קטן בבית, עלול להתפרץ, כי רמת הסבלנות שלו ירדה עקב עומס רגשי ופיזי. דוגמה נוספת (איתה גם המבוגרים יכולים להזדהות) היא מה קורה כאשר מנסים לעצור מישהו לאחר שימוש ממושך במסך.
שינויים בשגרה או מעבר בין פעילויות
ילדים זקוקים ליציבות ולציפיות ברורות. שינוי בשגרה או מעבר חד מפעילות אהובה לפעילות אחרת עלול לעורר התנגדות וזעם.
דוגמה: ילד שמשחק במשחק אהוב ומקבל הודעה פתאומית שעליו להתקלח עלול להגיב בהתפרצות כי הוא לא היה מוכן לשינוי.
קשיים בוויסות רגשי או רגישות יתר
חלק מהילדים נולדים עם טמפרמנט רגיש יותר – הם חווים רגשות בעוצמה גבוהה יותר וקשה להם יותר להרגיע את עצמם לאחר התפרצות. התגובה הזו נובעת מכך שהילד מרגיש את הרגשות בעוצמה גבוהה יותר, ולכן כל אכזבה או חוויה לא נעימה יכולה להיראות לו כמו קטסטרופה.
דוגמה: תגובות עוצמתיות למקרים קטנים או לסיטואציות שגרתיות, כמו ילד שמגיב בצרחות כשחבר לוקח לו צעצוע.
סיבות נוספות אשר יכולות לגרום להתקפי זעם אצל ילדים – בדיקת גבולות, צורך בהשפעה, צורך בתשומת לב ועוד.
גיל שנתיים האיום (Terrible Twos)
טנטרום גיל שנתיים המוכר גם כ"גיל שנתיים האיום" הוא שלב התפתחותי טבעי, אך מאתגר מאוד להורים, אשר אופייני לגילאי 1.5-3. בשלב זה ילדים מתחילים לגלות עצמאות אך עדיין מתקשים לווסת את רגשותיהם ולשלוט על דחפים, מה שמוביל לתסכול וכעס, המתבטאים בהתקפי זעם, לעיתים ממושכים.
דוגמה נפוצה: ילד בן שנתיים מסרב בתוקף ללבוש את הבגדים שבחר לו ההורה ומתפרץ בזעם, כי הוא רוצה לבחור לבד.
למה דווקא בגיל זה? הילד רוצה לתקשר – אך יכולת הדיבור עדיין מוגבלת, הילד חווה רגשות עזים – ומתקשה לווסת אותם, ובמקביל – מתחיל לבדוק גבולות ולהביע רצון לעצמאות, גם בתחומים בהם אחרים (ההורים, הגננות) מחליטים עבורו.
האם כעס הוא בהכרח שלילי? מתי הוא חיובי?
למרות שהתקפי זעם אצל ילדים אינם סימפטיים, חשוב להבין כי כעס הוא אחד הרגשות הבסיסיים ביותר של בני האדם, כמו פחד, שמחה ועצב. ככזה, למרות שהוא לעיתים קרובות הוא נתפס כשלילי, מדובר ברגש טבעי אשר ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות אישית, בהגנה על עצמנו ובהנעת שינוי –
שמירה על גבולות אישיים והגנה עצמית: כעס הוא מנגנון טבעי שמאותת לנו שמשהו מפר את הגבולות שלנו או פוגע בנו. הוא יכול לעזור לנו לזהות מתי מישהו מתנהג אלינו בצורה לא הוגנת, לנקוט עמדה ולפעול כדי לשמור על עצמנו.
מניע לשינוי וצמיחה אישית: כעס אינו רק תגובה לסיטואציות חיצוניות, אלא גם מנוע פנימי שיכול לדחוף אנשים לשיפור והתפתחות.
חיזוק יכולות ניהול רגשי: כאשר ילדים (וגם מבוגרים) לומדים לנהל כעס בצורה נכונה, הם מפתחים מיומנויות חשובות כמו שליטה עצמית, דחיית סיפוקים ופתרון בעיות.
לכן, השאלה אינה אם כעס הוא טוב או רע, אלא כיצד אנו מבטאים אותו וכיצד אנו מגיבים אליו. במקרים בהם הכעס מתבטא בהתפרצויות בלתי נשלטות אשר פוגעות במערכות יחסים, מוביל לתוקפנות או אלימות, או נמשך זמן רב ואינו חולף, כדאי להיעזר באיש מקצועי על מנת לקבל ייעוץ והכוונה.
התקפי זעם תסמינים נפוצים אצל ילדים
התקפי זעם אצל ילדים יכולים להתבטא בדרכים שונות, אך ישנם סימנים כלליים אשר מאותתים לנו כי לא מדובר ב"סתם עוד כעס". למשל, שינוי דרסטי בהתנהגות, צעקות חזקות, בכי מתמשך או התפרצות אלימה, ומקרים בהם הילד נמנע מלהגיב כאשר מנסים להרגיע אותו. סימנים נוספים כוללים חבטות על חפצים, מכות, קפיצות ממקום למקום ואף בריחה (פיזית) על מנת להימנע מאינטראקציה עם אחרים.
כשזה נאמר, חשוב להבין כי יש הבדל בין התקפי זעם כפי שתיארנו בגיל שנתיים האיום לעומת התקפי זעם אצל ילדים בני 6 – הבדל זה נובע מהשלב ההתפתחותי ויכולות הוויסות הרגשי של הילד, כך שבעוד שאצל ילדים בגיל הרך מיומנויות אלו טרם נרכשו, או נרכשו במידה בסיסית בלבד, מילד בן 6 נצפה לראות יכולות ויסות רגשי גבוהות יותר, גם בסיטואציות מורכבות (בהתאם לגילו).
במילים אחרות – אצל ילדים קטנים, יתכנו התפרצויות זעם גם בסיטואציות שגרתיות כמו קושי בביצוע משימה (לבוש, גזירה, אכילה) או קושי בהבעת רגשות במילים והם עשויים להגיב ברגישות גם לאכזבות קטנות. לעומת זאת, ילדים בוגרים יותר יכולים לשלוט ברגשותיהם ולהביע תסכולים במילים.
מתי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי?
לא כל התקף זעם דורש התערבות מקצועית, אך ישנם מצבים שבהם מומלץ לפנות לאבחון ולטיפול כדי למנוע פגיעה באיכות החיים של האדם וסביבתו וכדי למנוע את החמרת המצב.
זיכרו – התקף זעם מעיד על מצוקה רגשית בה נמצא הילד, בעקבות תסכול גדול או רגשות שאין לו יכולת להכיל. במקרים בהם יש צורך בהתערבות מקצועית והילד לא מקבל מענה מתאים, בעיות אלו עשויות להחמיר ולהתבטא בצורה קיצונית יותר, כמו חרדה או דכאון.
סימנים שמעידים על צורך בייעוץ מקצועי –
- תדירות ועוצמה חריגות: התקפי כעס המתרחשים מספר פעמים ביום ולאורך חודשים רבים, ויכולים להגיע לכדי איבוד שליטה גם אל מול סיטואציות יומיומיות.
- אלימות כלפי אנשים, חיות או חפצים: אם הילד פוגע פיזית באנשים, בבעלי חיים או חפצים, או לחילופין – משתמש לעיתים קרובות באיומים מילוליים, המחמירים עם הזמן.
- קושי משמעותי להרגיע את הילד לאחר ההתקף: מצבים בהם גם לאחר שהתפרצות הכעס נגמרה, הילד ממשיך להיות נסער זמן רב ואינו מצליח להירגע ללא עזרה חיצונית.
- השפעה שלילית על חיי המשפחה והחברה: התקפי זעם אשר משרים אווירה שלילית בבית, פוגעים בקשרים האישיים או גורמים לבעיות במסגרת החינוכית.
- תחושת אשמה או חרטה: הלקאה עצמית לאחר ההתפרצות, אך ללא יכולת למנוע אותה בעתיד.
גישות טיפוליות להתמודדות עם התקפי זעם
ישנן מגוון שיטות וטכניקות טיפול בכעסים אצל ילדים. בין השיטות המקובלות –
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
טיפול המסייע לילד לזהות דפוסי חשיבה שליליים אשר מעוררים את הכעס, והחלפתם בתגובות בריאות ומאוזנות יותר, בהתאם ליכולותיו והשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. בשיטה זו הילד נעזר באסטרטגיות כמו דמיון מודרך, ספירה לאחור ונשימות עמוקות כדי להרגיע את עצמך לפני שהכעס מתפרץ ובכך מקנה לעצמו או משפר מיומנויות ויסות רגשי.
טיפול רגשי באמצעות משחק או אומנות
שיטה טיפולית שהוכחה כיעילה במיוחד לטיפול בהתקפי זעם אצל ילדים, אשר מאפשרת להם לבטא את רגשותיהם ולהתמודד עם סיטואציות מתסכלות ומורכבות, גם באופן מילולי וגם באופן לא-מילולי, בהתאם להעדפתם ובסביבה מוגנת. בדרך זו הם יכולים להציף, לזהות ולעבד רגשות נסתרים ולהתמודד איתם בדרך יצירתית ומבוקרת.
ביופידבק וטכניקות הרפיה
שיטות המסייעות לשלוט בתגובות הפיזיולוגיות של הגוף בזמן כעס ולמנוע את ההסלמה של ההתפרצות, באמצעות תרגילי נשימה, מדיטציה ודמיון מודרך אשר מפחיתים את רמות הכעס לפני בהן מגיעות להתפרצות. נוסף לשיטות אלו, ניתן להיעזר בספורט בהתאם להעדפותיו של הילד – יוגה לילדים, ריצה וכד', אשר הוכחו ביעילותם לשחרור לחצים והפחתת הנטייה להתפרצויות.
הדרכת הורים
את הטיפול שמקבל הילד מומלץ לשלב עם הדרכת הורים. להדרכה זו שני יתרונות מרכזיים – הראשון, היא מהווה סביבה תומכת ומכילה עבורכם ההורים, אשר עשויים לגלות קושי בהתמודדות עם הסיטואציה המורכבת. השני, היא מספקת כלים יישומיים לניהול סיטואציות מאתגרות בבית, תוך יצירת אווירה רגועה ומאפשרת – הקניית אסטרטגיות לשיפור התקשורת עם הילד, טכניקות להצבת גבולות בצורה ברורה אך אסרטיבית ושיטות יעילות להפחתת מצבי לחץ בבית.
לסיכומו של דבר, התקפי זעם הם חלק טבעי מהתפתחות הילד, אך אם הם הופכים לתכופים או קיצוניים מדי, כדאי לחפש דרכי טיפול וייעוץ. כעס הוא רגש שמחייב ניהול נכון, ויכולת להתמודד איתו באופן מבוקר יכולה להוביל לצמיחה אישית ולהתפתחות רגשית בריאה.
