טיקים אצל ילדים הם תופעה נוירולוגית שכיחה, המתבטאת בתנועות בלתי רצוניות או קולות חוזרים ועל פי רוב, חולפת מעצמה עם הזמן. עם זאת, ישנם מקרים בהם הטיקים נמשכים לאורך שנים או מלווים בסימפטומים אחרים, הדורשים טיפול. מהם סוגי הטיקים השכיחים אצל ילדים? האם מדובר בסימן לתסמונת טורט וכיצד ניתן לטפל בהם? כל התשובות לפניכם.
טיקים אצל ילדים
טיקים אצל ילדים הם תנועות או קולות לא רצוניים, מהירים וחוזרים על עצמם, ללא שליטה או מטרה מוגדרת. הם פוקדים כ-5% מהאוכלוסייה, בדרך כלל סביב גילאים 5-10, ויכולים לכלול מצמוצים, משיכות כתפיים, עיוותי פנים או השמעת קולות כמו כחכוח בגרון.
לטיקים אצל ילדים יש נטייה להחמיר במצבי לחץ וכפי שהגיעו, הם עשויים להיעלם ללא טיפול. עם זאת, במקרים מסוימים הם עשויים להימשך שנים רבות, להעיד על תסמונת טורט או לרמוז על קיומן של הפרעות נוירולוגיות אחרות.
סוגי טיקים
ישנם שני סוגים של חלוקות –
- טיקים פשוטים ומורכבים – טיקים אשר מערבים קבוצת שרירים אחת – נקראים "טיקים פשוטים" וכוללים תנועות חזרתיות כמו כחכוח בגרון, מצמוץ או הנעת ראש, ו"טיקים מורכבים" – מערבים כמה קבוצות שרירים וכוללים תנועות מורכבות יותר כמו דיבור, מחיאת כף ואף הכאה עצמית.
- טיקים תנועתיים וקוליים – הטיקים התנועתיים כוללים תנועות שרירים לא רצויות כמו משיכת כתפיים, תנועות ראש ועיוותי פנים, והטיקים הקוליים כוללים הפקה בלתי רצונית של קולות כמו שיעול, כחכוח בגרון, נהימות, שריקות וחזרה על מילים.
מבין כל הסוגים, טיקים בעיניים אצל ילדים הם הנפוצים ביותר והם לעיתים מלווים בהרמת גבות או עיוות קל של הפנים. עם זאת, חשוב לדעת כי לאורך זמן, אותו ילד יכול להציג סוגים שונים של טיקים, אך על פי רוב התופעה חולמת כלעומת שבאה ונמשכת בממוצע כמה חודשים עד שנה.
טיקים בעיניים אצל ילדים
כאמור, מצמוץ אצל ילדים באופן לא רצוני, הוא אחד מסוגי הטיקים המוטוריים השכיחים ביותר ובנוסף למצמוץ, הטיקים יכולים לכלול סגירה חזקה של העפעפיים, כיווץ סביב העיניים ולערב קבוצות שרירים נוספות בפנים.
ברוב המקרים, מצמוץ בעיניים אצל ילדים הוא זמני ונעלם מעצמו תוך מספר חודשים עד שנה. עם זאת, אם הטיקים נמשכים מעל שנה או מלווים בטיקים נוספים, ייתכן שמדובר בטיקים כרוניים או חלק מתסמונת טורט.
מה גורם לטיקים אצל ילדים?
ישנם גורמים שונים אשר יכולים לבוא לידי ביטוי כתנועות או קולות לא רצוניים אצל ילדים – גורמים נוירולוגיים, גנטיים, סביבתיים או שילוב שלהם. לעיתים קרובות ישנו מרכיב תורשתי, שאם תלכו אחורה, סביר שתגלו היסטוריה משפחתית של טיקים.
עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם טיקים מופיעים ללא רקע משפחתי, אלא בשל גורמים נוירולוגים הקשורים לפעילות לא תקינה של אזורים במוח כמו הגרעינים הבזליים, או גורמים סביבתיים כמו לחץ, חרדה, התרגשות, עייפות ואפילו מחסור בשינה – מצבים אלו עשויים לגרום להופעתם של הטיקים, כמו גם להוות טריגר להחמרתם.
כמו כן, נמצא קשר בין הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לבין הופעת טיקים, כאשר ילדים עם ADHD נוטים יותר לפתח טיקים בהשוואה לילדים ללא הפרעה זו.
האם טיקים קשורים לתסמונת טורט?
תסמונת טורט היא הפרעה נוירולוגית כרונית שיכולה להופיע בדרגות חומרה שונות וטיקים בהחלט מהווים את אחד מסימני ההיכר הבולטים שלה ויכולים לרמז על קיומה. ובכל זאת, אין זה אומר שכל ילד עם טיקים סובל מטורט – טיקים יכולים להופיע באופן זמני ולהיעלם ללא קשר להפרעה זו.
עם זאת, כאשר טיקים נמשכים מעל שנה וכוללים שילוב של טיקים קוליים וטיקים מוטוריים, לעתים לצד הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), ייתכן שמדובר בתסמונת טורט.
בהקשר זה, חשוב לציין כי תסמונת טורט אינה מחלה פסיכיאטרית, אלא הפרעה נוירולוגית, ולכן טיפול מותאם יכול לעזור בניהולה.
האם טיקים חולפים מעצמם?
בדרך כלל, כן. טיקים עשויים לחלוף מעצמם ולמעשה, על פי רוב הם נמשכים פחות משנה ונעלמים כלעומת שבאו. עם זאת, במצבים כרוניים הם עשויים להימשך תקופה ארוכה יותר, לעיתים בליווי טיקים או סימפטומים נוספים, הרומזים על מצבים מורכבים יותר כמו תסמונת טורט, עוויתות שרירים ואף אפילפסיה.
כשזה נאמר, זהו לא המצב השכיח וכאמור, על פי רוב טיקים חולפים מעצמם, אך עד שהם חולפים הם עשויים להשתנות בעוצמתם ובשכיחותם. גם במצבים בהם טיקים נמשכים תקופה ממושכת (טיקים כרוניים) הם נוטים להיחלש עם הזמן ולהיות פחות מורגשים, כך שברוב המקרים גם בהיעדר טיפול, ניתן לחיות איתם בשלום וליהנות מחיים מלאים ובריאים.
כאשר זה אינו המצב והטיקים מפריעים באופן משמעותי לתפקוד הילד, יש צורך ביצירת סביבה רגועה שכן הם נוטים להחמיר במצב לחץ, התרגשות ומחסור בשינה. לכן הפחתת מתח, שינה מספקת וסביבה תומכת יכולים להקל באופן משמעותי על התסמינים.
אבחנה מבדלת
ישנם מצבים רבים שיכולים להיראות כמו טיקים אך למעשה אינם כאלה. בין היתר –
- עוויתות שרירים: תנועות שרירים מהירות ובלתי נשלטות אשר מזכירות טיקים אך נגרמות מסיבות נוירולוגיות שונות.
- הפרעה טורדנית כפייתית (OCD): תנועות חוזרות ונשנות אשר נובעות מצורך כפייתי ולא מתנועה בלתי רצונית.
- אפילפסיה מוקדית: פרכוסים קלים אשר מגיעים ללא יכולת שליטה וכוללים סימנים נוירולוגיים נוספים.
- תנועות סטריאוטיפיות: בילדים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות כמו אוטיזם, ייתכנו תנועות חוזרות כמו נענועי ראש, נפנופי ידיים או חזרה על מילים.
אם כך, למרות שטיקים שלעצמם אינם מטרידים ולרוב חולפים מעצמם, בשל הדמיון להפרעות אחרות, יש צורך בייעוץ רפואי עם נוירולוג ילדים כדי לקבוע אבחנה מדויקת ובמידת הצורך, להעניק טיפול מתאים.
שיטות טיפול בטיקים אצל ילדים
טיפול בטיקים אצל ילדים לרוב איננו הכרחי, אך במידה והם גורמים לילד אי נוחות או מצוקה, קיימות מספר גישות טיפוליות שיכולות לסייע –
- טיפול התנהגותי: שיטת טיפול לא תרופתית הנחשבת יעילה עבור טיפול בטיקים אצל ילדים. היא מבוססת על זיהוי דפוסי הטיקים ולמידת אסטרטגיות להפחתתם תוך חשיפה הדרגתית למצבים מעוררים.
- ניהול מתח והרפיה: מצבים של מתח ידועים כמגבירי טיקים ולכן ניתן להשתמש בטכניקות הרפיה כמו נשימות עמוקות, יוגה, מיינדפולנס, ושיפור איכות השינה, על מנת להקל על התסמינים.
- תמיכה רגשית וחינוכית: לסביבה הקרובה יש השפעה גדולה על אופן ההתמודדות של הילד עם הופעת הטיקים. חשוב להעניק לו תחושת בטחון, להסביר כי הטיקים אינם מסוכנים ולעודד תמיכה במסגרת הלימודית מצד המחנכים והחברים.
- טיפול תרופתי: במקרים קשים, כאשר הטיקים משפיעים על חיי היומיום או גורמים למצוקה אצל הילד, ניתן לשקול תרופות נוירולוגיות המסייעות בהפחתת חומרת הטיקים. עם זאת, הן ניתנות רק כאשר יש צורך ממשי, בשל תופעות לוואי אפשריות.
על פי רוב, שילוב של הבנה, סבלנות, והפחתת לחץ סביבתי מסייעים להקל על הילד והפחתת הטיקים לאורך זמן.
לסיכומו של דבר, טיקים אצל ילדים נפוצים ולרוב חולפים מעצמם. זיהוי טריגרים ושימוש בטכניקות כמו הרפיה או טיפול התנהגותי יכולים לסייע, אך במקרה של טיקים מתמשכים, המלווים בסימפטומים נוספים או שגורמים לילד מצוקה, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי.
