ילדים חווים שינויים רבים במהלך חייהם – מעבר דירה, כניסה לגן או לכיתה א', לידת אח חדש, פרידה מחבר קרוב ועוד. בעוד שחלקם מתמודדים עם שינויים אלו בצורה טבעית, אצל אחרים הם עשויים לעורר קשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים. כאשר תגובות אלו נמשכות זמן רב ומשפיעות על חיי הילד והתפקוד היומיומי, ייתכן שמדובר בהפרעת הסתגלות. מהי הפרעת הסתגלות אצל ילדים, כיצד מזהים אותה ומה ניתן לעשות כדי לסייע לילד להתמודד בצורה בריאה? על כך בכתבה שלפניכם.

הפרעת הסתגלות אצל ילדים

הפרעת הסתגלות הינה מונח קליני בתחום הפרעות הנפש, המתייחס למצב בו הילד חווה קשיי הסתגלות (יכולת להתאים את עצמו) למצבים חדשים, כמו גם לשינויים משמעותיים בסביבה הקרובה לו. דוגמה טובה לכך הם מצבים כמו לידת אח חדש, פרידה מחבר קרוב, מעבר דירה וגירושי הורים.

מצבים אלו ונוספים דורשים מהילד להתאים את עצמו לסיטואציה ולסביבה החדשה ולשם כך עליו להפגין כישורים רגשיים והתנהגותיים, בהתאם לגילו ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. באופן טבעי, התנהגות זו מלווה פעמים רבות בחוסר שיתוף פעולה, כעס ואפילו מרד, אך כאשר השינוי גדול מדי עבור הילד, עשויים להופיע סימפטומים עוצמתיים יותר – אלימות, דיכאון או חרדה, המשפיעים על תפקודו הכללי של הילד ועשויים לפגוע בו ובסביבתו הקרובה – משפחה, חברים, לימודים וכיו"ב.

כשזה נאמר, חשוב להבהיר כי לא כל קשיי הסתגלות אצל ילדים מעידים על קיומה של הפרעה במובן הקליני, ולכן יש חשיבות לעירנות שלכם, ההורים – בשני המצבים כדאי להעניק לילד סביבה תומכת ומכילה, לצד כלים פרקטיים להתמודדות עם הבעיה, לילד וגם עבורכם. למשל, באמצעות הדרכת הורים. עם זאת, כאשר מדובר בהפרעת הסתגלות, סביבה תומכת והדרכת הורים אינן מספיקות ויש צורך בליווי מקצועי על ידי איש מקצוע, למען התאמת טיפול מדויק לצרכיו של הילד.

דוגמא להפרעת הסתגלות אצל ילדים

כאמור, הפרעת הסתגלות אצל ילדים היא מצב נפשי אשר מתעורר בעקבות שינוי גדול, קיצוני, מלחיץ או קשה במיוחד להתמודדות, בחייו של הילד, אשר משפיע עליו במידה ניכרת, עד כדי קושי בתפקוד היומיומי. חשוב להבהיר כי שינוי זה איננו בהכרח ייחשב קיצוני, גדול או חריג בעיני החברה ומדובר בחוויה סובייקטיבית של הילד. למשל –

הסתגלות לגן

בין אם מדובר בשנת לימודים חדשה בגן ותיקה או כניסה לגן חדש, ילדכם עשוי לחוות חוויה מטלטלת ולהפגין קשיי הסתגלות לגן בהתאם לגילו, יכולותיו והשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. למשל, אצל ילדים בגילאי גן חובה, זה יכול להתבטא באמצעות קושי להתחבר לילדים אחרים וסירוב להשתתף בפעילויות ולעומת זאת, קשיי הסתגלות לגן תינוק יביע על ידי בכי, היצמדות להורים וקושי בהרגעה עצמית.

התנהגויות אלה הינן טבעיות ונורמליות, אך אם מדובר במצב ממושך אשר משפיע על התנהגותם הכללית של ילדכם ומלווה אותם גם לאחר מכן – חרדה מפרידה גם בסביבה הביתית (שלא תואמת את השלב ההתפתחותי), הפרעות שינה, חוסר תאבון, רגישות יתר לגירויים וכיו"ב – כדאי לפנות לאיש מקצוע.

הסתגלות לכיתה א

בדומה לקשיי הסתגלות לגן, גם כניסה לכיתה א' בה הילד נכנס לראשונה למסגרת נוקשה, דרישות אקדמיות שלא נתקל בהן קודם לכן, אתגרים חברתיים (דחייה, יצירת חברויות, שילוב בקבוצה) ודמויות סמכות, עשויה להיות חוויה קשה לעיכול. סימפטומים המלווים קשיי הסתגלות לכיתה א שכדאי לשים אליהם לב כוללים בין היתר הסתגרות, התפרצויות כעס, שינויים בתאבון ובהרגלי השינה, רגרסיה התנהגותית, פחד קיצוני מהמורה, כאבים פיזיים (בטן, ראש) מדי בוקר ועוד.

מעבר דירה

מעבר לדירה חדשה ובמיוחד כאשר מדובר במעבר שגורר עמו שינויים נוספים כמו שינוי מסגרת או שפה חדשה, עשוי להיות אירוע עצוב ואפילו מלחיץ עבור הילד – הוא מתנתק באופן חד מסביבה בה הרגיש בטוח, אהוב, מוכר ומוגן ועובר לסביבה חדשה בה הוא נדרש למצוא את מקומו מחדש, לבסס את מעמדו החברתי ועוד, מה שעשוי לעורר תחושה כמו בלבול, בדידות וחרדה.

עם זאת, כאשר סימנים אלו נמשכים לאורך זמן, מחמירים או מלווים בשינוי קיצוני בהתנהגות, הימנעות ממצבים חברתיים, פחד מהמקום החדש או הסתגרות – יש צורך בתמיכה מקצועית.

הגורמים להפרעת הסתגלות אצל ילדים

הפרעת הסתגלות מופיעה לאחר שינוי שנתפס אצל הילד כקיצוני או אינטנסיבי, מעבר ליכולת ההכלה וההתמודדות שלו, גם אם עבור הסביבה החיצונית לא מדובר באירוע משמעותי. לרוב, מדובר בשילוב של מגוון גורמים ולכן חשוב להיות ערים לכלל המשתנים –

תכונות ויכולות אישיות

לכל ילד בסיס עמו הוא נולד. למשל, יש ילדים שמטבעם רגישים יותר לשינויים ונוטים להרגיש חוסר בטחון, חרדה ואף דיכאון ואחרים עשויים לפתח תגובות אלו עם השנים. למשל, ילדים שחוו חוויה שעוררה מצוקה רגשית בעבר, עשויים להגיב בעתיד בצורה עוצמתית גם לאירועים שאינם דרמטיים, מפני שהיציבות הרגשית שלהם התערערה.

שלב התפתחותי

השלב ההתפתחותי משפיע באופן ישיר על היכולת להתמודד עם שינויים. דוגמא טובה לכך הם שלבי חיים מוקדמים בהם הילד עוד לא רכש מיומנויות ויסות רגשי, כישורים חברתיים או מיומנויות שפתיות. במצבים אלו הילד עשוי לחוש תסכול גדול, פחד וחרדה מול שינויים, מפני שהוא איננו מיטיב לבטא את עצמו וכך לא יכול לבקש ולקבל את העזרה לה הוא זקוק.

סביבה קרובה

לסביבתה הקרובה יש השפעה גדולה על עולמו הפנימי של הילד ויכולותיו להסתגל לשינויים. סביבה תומכת היא כלי חיוני להתמודדות בריאה עם אתגרי החיים ובהתאם, סביבה לא תומכת יכולה להעצים קשיים קיימים ולהחמיר תחושות כמו בדידות, חרדה, דיכאון וכעס, לכדי בעיות רגשיות שדורשות התערבות מקצועית.

אירועים טראומתיים

אירועים כמו מוות של אדם קרוב, גירושי הורים או אפילו ניתוק מחבר משמעותי יכולים להיות טריגר להפרעת הסתגלות, במיוחד אצל ילדים רגישים, כאלה שחווים קשיים בוויסות רגשי או שכבר חוו בעבר אירוע שערער להם את הבטחון. כל שינוי כזה עשוי להוביל לתחושות קשות במיוחד כמו מצוקה, חרדה ודכאון, שיכולות להשפיע על התנהלותו הכללית.

תסמינים של הפרעת הסתגלות

קשיי הסתגלות הינם תגובה טבעית לשינויים בחייו של הילד וכל ילד מביע אותם אחרת, בהתאם לגילו, סוג השינוי וכישוריו. אך מתי הם הופכים להפרעה של ממש? לפניכם סימפטומים שמאותתים לכם כי יש צורך בסיוע מקצועי –

• חרדה: חרדה מוגברת המתבטאת בדאגה מתמשכת, מחשבות טורדניות, פחדים בלתי מוסברים ורתיעה מפעילויות יומיומית כמו הליכה לבית הספר או מפגשים חברתיים.
• דיכאון: תחושת עצבות ממושכת, חוסר ערך או בדידות, המתבטאת בחוסר עניין בפעילויות אהובות, הימנעות ממטרות אישיות, ניתוק מהסביבה, הסתגרות ואף מחשבות אובדניות.
• מחשבות טורדניות: דפוסי חשיבה חזרתיים ובלתי נשלטים אשר פוגעים בתפקוד היומיומי ויכולים להתבטא גם בקשיי שינה.
• הימנעות: נסיעה והכנסות עצמית המתבטאות בהתרחקות מפעילויות חברתיות, הימנעות ממפגשים ומשחק עם חברים, חוסר רצון להגיע לבית הספר ורתיעה ממפגשים משפחתיים.
• התפרצויות: תגובה לא מותאמת לאירוע שעשוי להיתפס בעיני הסביבה כחסר משמעות – גילוי מוגבר של כעס, התקפי זעם בלתי נשלטים או התנהגות פוגענית כלפי אחרים.
• מצבי רוח: שינויים קיצוניים במצב הרוח, מעצב ודיכאון להתפרצויות כעס או התרגשות מוגזמת, ללא סיבה ברורה.
• התמכרויות: בעיקר אצל ילדים בוגרים (בני נוער) – שימוש בסיגריות, אלכוהול, סמים לצד שימוש מוגבר במסכים והעדפה על פני פעילות חברתית.
• יחסים: תגובות לא הולמות, התנהגות הרסנית, התנתקות מחברים ומשפחה, קושי בוויסות רגשי המוביל לריבים תכופים.

טיפול בהפרעת הסתגלות

הפרעת הסתגלות איננה נעלמת מעצמה והחיפוש אחר טיפול מתאים הינה צעד משמעותי בדרככם לסייע לילד לתפקד בצורה בריאה ומאוזנת ולהקנות לו כלים להתמודדות עם הקשיים הנוכחיים, כמו גם עם שינויים וסיטואציות מורכבות בעתיד.

טיפול פסיכולוגי (קוגניטיבי-התנהגותי CBT)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו אחת הדרכים המרכזיות להתמודדות עם הפרעות הסתגלות אצל ילדים, באמצעותו ניתן להעניק לילד כלים לזיהוי והבנת רגשותיו, זיהוי דפוסי מחשבה והתנהגות שליליים או מקובעים והחלפתם במחשבות והתנהגויות גמישות ומאוזנות ופיתוח אסטרטגיות התמודדות מתאימות במצבים מאתגרים כמו טכניקות הירגעות.

טיפולים נוספים שיכולים לסייע לילד להכיר, להבין ולעבד את רגשותיו במקרה של הפרעת הסתגלות הם DBT, טיפול פסיכודינמי ועוד.

NLP (Neuro-Linguistic Programming)

גישה טיפולית אשר מתמקדת בהבנה של תהליכים נוירולוגיים והשפעתם על החשיבה, השפה וההתנהגות, במטרה לזהות דפוסים פנימיים אשר יוצרים הרגלים קבועים ולשנות אותם. בשיטה זו ניתן לסייע לילדים אשר סובלים מהפרעת הסתגלות להבין מדוע הם פועלים כפי שהם פועלים ולהחליף את התגובות הקיצוניות במחשבות והתנהגות בריאה ומאוזנת ובכך לסייע להם להתמודד עם מצבים מלחיצים ושינויים עתידיים.

טיפול קבוצתי

טיפול קבוצתי הינו כלי אפקטיבי בהפרעות הסתגלות וניתן לשלב אותו כחלק מטכניקות הטיפול השונות. בסביבה מבוקרת, מכילה ותומכת ובליווי איש מקצוע, ייחשף הילד לבני גילו הסובלים מאותה הפרעה, ישתתף בסימולציות המדמות מצבי אמת ושינויים שעשויים להתחולל בחייו וירכוש כלים להתמודדות עמם. בנוסף, עצם ההשתתפות בקבוצה מהווה הזדמנות לחיזוק הבטחון העצמי ורכישת מיומנויות חברתיות.

נוסף לטכניקות הטיפול שהצגנו, ישנן טכניקות נוספות שיכולות לסייע בהפרעת הסתגלות אצל ילדים ולעיתים יש צורך בשילוב מספר דרכי טיפול להקלה והפחתת סימפטומים. לכן, חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולהתאים את הטיפול לצרכיו ויכולותיו של הילד.

כמו כן, מסגרת טיפולית לא תמיד מספיקה ויש צורך בעירוב המעגל הקרוב – המשפחה, בית הספר וכיו"ב. מעורבות זו קריטית להצלחתו, שכן סביבה לא תומכת מחמירה סימפטומים ומעצימה תחושות כמו חרדה ובדידות. בהתאם, גם תמיכת הסביבה החינוכית מסייעת להסתגלות, שכן שילוב חברתי ואנשי חינוך תומכים מסייעים בהקניית תחושת ביטחון ופיתוח כישורים חברתיים שיכולים למתן תחושות עוצמתיות במקרה של שינויים דרסטיים.

יש מקום לאופטימיות: האם הפרעת הסתגלות נעלמת?

במקרים רבים ובהינתן טיפול פסיכולוגי מתאים, הכוונה וסביבה תומכת בבית ובמסגרת החינוכית, הפרעת הסתגלות עשויה להעלם ולא להותיר זכר.

שילוב התמיכה מצד כלל המערכות הסובבות את הילד, הקניית כלים להתמודדות עם שינויים ופיתוח אסטרטגיות לשינוי מחשבתי, מסייעים לילד לשפר מיומנויות חשובות כמו ויסות רגשות, מעניקים לו תחושת שייכות ובטחון עצמי ומקלים עליו בהתמודדות בריאה ומאוזנת עם אירועים מלחיצים בעתיד.

אורכו של התהליך משתנה בין ילד לילד וגם לאחר ההחלמה חשוב להיות עירניים ולשים לב, במיוחד בעת משבר, כיצד הילד מגיב ומתמודד עם אתגרים בחייו. אם נדמה לכם כי מתעורר קושי רגשי שהילד מתקשה להתמודד איתו, יתכן ויש צורך בחזרה לטיפול, גם אם לפרק זמן קצר.

לסיכום, הפרעת הסתגלות אצל ילדים הינה תופעה נפוצה, במיוחד אצל ילדים רגישים מטבעים אשר חווים שינוי קיצוני. זיהוי מוקדם של הבעיה והענקת סיוע מתאים לצד סביבה תומכת, הם המפתח להחלמתו של הילד וחזרתו לתפקוד רגיל, כשבידיו כלים להתמודדות עם אתגרים שעתידים לבוא.