תוכנית התערבות התנהגותית היא גישה טיפולית שמטרתה לשפר את ההתנהגות של ילדים באמצעות חיזוקים חיוביים ותרגול. במאמר זה נסקור את היתרונות של התוכנית, תחומים שבהם היא מסייעת, ואיך ניתן להטמיע אותה בצורה אפקטיבית.
מהי תוכנית התערבות התנהגותית?
תוכנית התערבות התנהגותית היא גישה טיפולית שמתמקדת בעיצוב התנהגות אצל ילדים באמצעות חיזוק התנהגויות רצויות על ידי מתן חיזוקים חיוביים בהתאם למוטיבציה של הילד (שבחים, פרסים וכד'), והכחדת התנהגויות לא רצויות.
הגישה מתמקדת בהתנהגות עצמה ולא בסיבות שהובילו אליה ומתבססת על ההנחה שהתנהגויות לא רצויות אצל ילדים מתקיימות משום שהן מקבלות תגמול מהסביבה, כמו תשומת לב ומכאן, שבהיעדר התגמול (ולעיתים באמצעות ענישה), ההתנהגות הלא רצויה תוכחד.
כאמור, ההתמקדות בשיטה זו הינה בשינוי ההתנהגות בהווה ולא ברגע והסיבות שהובילו אליה. מדובר בתהליך חינוכי המלווה בתרגול חזרתי אשר נועד לשפר התנהגויות רצויות של הילד בצורה עקבית, במסגרתו הילד רוכש מיומנויות חשובות כמו שליטה ברגשות והתמודדות עם אתגרים.
תוכנית התערבות חברתית – באיזה מצבים היא מתאימה?
באופן כללי, תוכנית התערבות התנהגותית מאפשרת גישה מדויקת ויעילה לשיפור תחומים שונים של התנהגות ותקשורת ומיועד לשפר את התמודדותו של הילד עם אתגרים שונים, תוך הגברת תחושת העצמאות וההצלחה. ככזו, ניתן להתאים את התוכנית לצרכיו האישיים של כל ילד ולסייע במגוון גדול של מצבים –
- קשיים חברתיים: ילדים שמתנהגים בצורה לא הולמת בקבוצה או מתקשים באינטראקציה עם ילדים אחרים.
- הפרעות קשב וריכוז (ADHD): ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ונתקלים בקשיים להשלים משימות, לשמור על ריכוז, לגלות סבלנות ולהביא תסכול.
- הפרעות התנהגות: נטייה להתנהגויות לא רצויות כמו אלימות, התנהגות מתריסה או התנהגות שאינן תואמות גיל.
- קשיי ויסות רגשי: קושי בוויסות הרגשות, המביא לתגובות לא מותאמות בעוצמתן ביחס לסיטואציה.
תוכנית התערבות התנהגותית ככלי לטיפול באוטיזם
נוסף למצבים המתוארים מעלה, תוכנית לטיפול יכולה להיות יעילה גם עבור ילדים אשר נמצאים על הרצף האוטיסטי ולסייע להם בתחומים בהם הם מתקשים כמו פיתוח מיומנויות תקשורת, התנהגותיות וחברתיות, בהתאמה אישית, תוך התמקדות במטרות ספציפיות בהתאם לצרכיו של המטופל –
- הקניית מיומנויות תקשורת ושיפור מיומנויות חברתיות: סיוע בהבעה ברורה תוך שימוש בשפת גוף, קריאת רמזים לא מילוליים והבנת רגשותיו של האחר.
- הפחתת התנהגויות מאתגרות: הפחתת שימוש בהתנהגויות כמו אלימות, התפרצויות רגשיות ולימוד דרכים מותאמות יותר להגיב לסיטואציות מורכבות.
- העצמה של תפקודים יומיומיים: פיתוח יכולות ארגון עצמאיות ושיפור התפקוד היומיומי, כמו הבנת סדר יום וביצוע פעולות יומיומיות באופן עצמאי.
גישות טיפול
בתוכנית התערבות התנהגותית יש מגוון גישות שמתמקדות בשיפור ההתנהגות והמיומנויות של הילד. כל גישה מתמקדת במרכיב שונה, אך כולן חולקות את המטרה לשפר את איכות החיים של הילד, להעצים אותו ולהתאים את ההתנהגויות שלו לסביבה, באמצעות חיזוקים חיוביים של התנהגויות רצויות.
ABA (Applied Behavior Analysis) – ניתוח התנהגות יישומי: גישה אשר מתבססת על עקרונות של למידה באמצעות התניה ומעודדת חיזוקים חיוביים מיידים על כל התקדמות. ככזו, היא משמש בעיקר לשיפור מיומנויות חברתיות, תקשורתיות ואקדמיות אצל ילדים עם צרכים מיוחדים וכאשר בוחנים שיטות טיפול באוטיזם aba היא אחד השיטות המובילות.
CBT (Cognitive Behavioral Therapy) – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: גישה זו מתמקדת בקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות, עוזרת לזהות מחשבות שליליות או מזיקות ולשנות אותן, תוך מתן כלים להתמודדות עם רגשות קשים ותגובה מותאמת ומאוזנת בסיטואציות מאתגרות.
גישה פיזיולוגית סנסורית: גישה המתמקדת בקשר בין תפקוד פיזי להתנהגות ועוסקת בשיפור התמודדות עם גירויים פיזיים כמו רגישות יתר או תת-רגישות, באמצעות תנועה, טכניקות רגיעה ושיטות להפחתת חרדה.
נוסף לשיטות מרכזיות אלו, ישנן שיטות טיפול וגישות נוספות, אותן יש להתאים לצרכיו הספציפיים של הילד ולעיתים אף להשתמש בכמה שיטות במקביל על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר.
חיזוק חיובי – עיצוב התנהגות לילדים בגילאי גן ובית ספר
תוכנית התערבות התנהגותית שמה דגש על העצמת התנהגויות רצויות והכחדת התנהגויות לא רצויות. ככזו, היא כוללת שימוש באמצעי תגמול (להעצמת התנהגות רצויה) וענישה (להכחדת התנהגות לא רצויה). עם זאת, מחקרים רבים מצביעים על כך שלתגמול, או חיזוק חיובי, ישנה השפעה גדולה הרבה יותר בעיצוב התנהגות בהשוואה לענישה, במיוחד בגילאים צעירים.
התגמול/הפרס – כל צ'ופר שיניע את הילד לפעולה ויעודד אותו להתמיד בהתנהגות הרצויה ולהעדיף אותה על פני התנהגויות אחרות, לא רצויות או רצויות פחות – מילה טובה, מדבקה, כוכב וכיו"ב. את החיזוק החיובי יש להתאים בהתאם לסוג התוכנית ומטרותיה. למשל –
- כלכלת אסימונים: מתן חיזוק חיובי על ידי פרס בכל פעם שמופגנת התנהגות טובה או לחילופין, בכל פעם שהילד משלים בהצלחה את המטלה הרצויה.
- חוזה אישי: מתן חיזוקים חיוביים (לרוב מילוליים) על התנהגויות רצויות לאורך השבוע ובמידה והילד התמיד בהתנהגות מסוימת (רצויה) לאורך כל השבוע, יקבל בסופו פרס.
ישנן שיטת נוספות אך בגדול, כאשר עובדים עם ילדים יש דגש על התמקדות בהתנהגויות חיוביות, מתוך רצון להעצים את הילד, לספק לו סביבה בטוחה ולחזק את הבטחון העצמי ולא להעניש אותו. ככל שעולה הצורך להשתמש ב"ענישה", לא יהיה מדובר בפעולה אקטיבית, אלא בהיעדרו של חיזוק חיובי (נקרא גם – חיזוק שלילי).
סיוע בהתמודדות עם בעיות התנהגות בכיתה
בין אם מדובר בתלמידים ספציפיים או אווירה לימודית כאוטית באופן כללי, בעיות התנהגות בכיתה הן מבין הבעיות השכיחות ביותר בסביבה הלימודית וניתן להסתייע בתוכנית התערבות התנהגותית על מנת לפתור אותן.
דוגמא לתוכנית התערבות התנהגותית כזו היא שילוב של חוזה אישי-כיתתי וניהול כלכלת אסימונים –
- ביומיום – תגמול התלמידים בכל פעם שיפגינו התנהגות רצויה (הצבעה, ניהול דיון מכבד, הגשת מטלות בזמן) באמצעות מדבקות כוכב (לכל ילד עבור הישג אישי ומדבקות לכולם עבור הצלחה כיתתית).
- ביום שישי – במידה והכיתה התמידה במשימה שנבחרה מראש (ניקיון הכיתה בסוף היום, הימנעות משימוש מילים פוגעניות), יקבלו פרס גדול מתוך סל פרסים שנבחרו מראש (טיול כיתתי, הרצאה מעניינת, ארטיקים בהפסקה או אפילו שיעור חופשי).
בשיטה זו ניתן לקדם התנהגויות רצויות וגם לפתור בעיות משמעת וקשיי תקשורת, בין הילדים למורה ובינם לבין עצמם.
כמה דברים שחשוב לזכור
כאשר בונים תוכנית התערבות התנהגותית יש ציפייה להצלחה מיידית ולכן הדבר הראשון שחשוב לזכור הוא שהצלחה לוקחת זמן. עם זאת, ככל שהמעורבים יפעלו בשיתוף פעולה ויתאימו את תגובתם לפעולות הרצויות והלא רצויות, תוכלו להבחין בהתקדמות איטית אך בטוחה, עד להצלחה.
כשזה נאמר, לעיתים ההתקדמות עשויה להיות איטית מדי (קריטי במיוחד במקרים של הכחדת התנהגויות קשות כמו אלימות) או שההתנהגות האלטרנטיבית לא רצויה אף היא. במקרים אלו, ניתן לערוך שינויים ולהתאים את התוכנית למצב הקיים, תוך גיבוש אסטרטגיה חדשה, בהתאם למידע החדש שנמצא ברשותכם ולעיתים, תוך שינוי התגמול אשר מאבד מזוהרו לאורך זמן.
לסיכום, תוכנית התערבות התנהגותית מהווה כלי חשוב להתמודדות עם בעיות התנהגותיות, רגשות ואתגרים יומיומיים, באמצעות חיזוק הרגלים מועילים והכחדת התנהגויות שליליות. ככזו, היא משפיעה באופן חיובי על שיפור יכולותיהם החברתיות והתקשורתיות של המטופלים ויכולה לסייע במגוון רחב של מקרים.
