-מאת ליבי בגנו-סימון
ההכרזה על הרחבת המערכה בעזה והוצאת צווי מילואים לעשרות אלפי הורים, מעלה את השאלה הבלתי נמנעת – איך מתמודדות משפחות מילואימניקים מיוחדות עם המצב המורכב? גם ילדים נוירוטיפיקלים חווים קשיים עצומים במציאות שכזו, ולילדים על הרצף האוטיסטי ומשפחותיהם ההתמודדות מאתגרת עוד יותר.
ילדים על הרצף יכולים לחוות חרדה קשה, רגרסיה תפקודית והתנהגותית, התקפי זעם וקשיים נוספים בגלל השינויים בשגרת חייהם, הפרידה הארוכה מההורה שיוצא למילואים וגם בשל האווירה הכללית שאפופה בהמון חוסר וודאות וחששות. התמיכה שיש להעניק לילדים אלו צריכה לכלול מעטפת כוללת של סיוע רגשי, התנהגותי, תקשורתי וגם פרקטי.
- נוודא שיש להם הכנה מראש והסבר מותאם גיל והבנה
אין טעם להסתיר מהילדים את האמת, אבל חשוב להסביר להם מה קורה, בשפה פשוטה, קונקרטית ועם עזרים ויזואליים אם אפשר. אפשר לומר בכנות שאבא או אימא הלכו לעזור לאנשים ושהם עושים עבודה חשובה. חשוב להסביר לילדים מה קורה – בצורה פשוטה, קונקרטית, וויזואלית אם אפשר (למשל בלוח תמונות).
- נשמור על שגרת יומם ככל האפשר
רוטינות קבועות מסייעות לילדים עם הרצף ושגרה צפויה היא משהו שהם מסתמכים עליו וזקוקים לו. גם בתוך מצבים מורכבים כשיש רק הורה מתפקד אחד בבית, חשוב לא לבצע שינויים חדים או פתאומיים מדי בשגרת היום של הילד. שעות שינה, חוגים ופעילויות, ארוחות – יש לנסות לשמור על כל אלו קבועים ככל האפשר.
- נבנה מערך תומך לילד
- נכין סיפור חברתי פשוט ומותאם לילד עם טקסט קצר ותמונות שימשכו את סקרנותו מחד ויהיו מובנות לו מאידך. הסיפור יסביר באופן קונקרטי את המצב, מדוע ההורה מתגייס, מה אנחנו מצפים מהילד בתקופה הזו, אילו רגשות עשויים לצוף ואיך אנחנו יכולים להתמודד איתם בצורה הטובה ביותר.
- נשתמש בתומכים ויזואליים בהתאם לצורך: לוחות תקשורת, לוח פעילויות יומיות, לוח פתרון, מד רגשות, איך אני נרגע? כל אלו יכולים מהווים נדבך חשוב ביכולת של הילד לעבד ולהתמודד עם השגרה החדשה שנכפתה עליו.
- נהיה עירניים לסימני מצוקה ושינויי התנהגות קיצוניים
אם המציאות החדשה מובילה לרגרסיה בתפקוד או בהתנהגות, או אם יש הקצנה בתגובות ובהתנגדויות אצל הילד, חשוב שנזהה מה הפונקציה שמובילה להתנהגות המאתגרת הזו (האם תשומת לב, צורך בוויסות רגשי או חושי או שמא בריחה מדרישה?). במילים פשוטות, עלינו לפענח "על מה זה יושב" כדי שנוכל להתאים את ההתייחסות וההתמודדות שלנו למצב ונלמד את הילד דרכי התמודדות והבעת תסכול מותאמות יותר.
- נעבוד עם החוזקות של הילד וניתן מקום לרגשות
- עלינו למצוא את ערוצי הלמידה והעניין המיטביים של הילד – בין אם אלו פעילויות חזרתיות וטקסים שהוא אוהב לעשות, תחומי עניין ספציפיים שקרובים לליבו, למידה דרך מוזיקה, תנועה או עזרים ויזואליים – כל חוזקה של הילד שאפשר לשלב בעבודה עמו, תקל על ההתמודדות.
- נעודד תקשורת רגשית בכל אופן בו הילד מסוגל להביע אותה: בשיח, ביצירה או בכל אמצעי אחר שנותן ביטוי ופורקן. נעניק מקום בטוח לילד לבטא תסכול, כעס או עצב ונסייע לו לעבד את הרגשות הללו בדרכים אשר נוחות לו ומיטיבות עמו.
- ניעזר באנשי מקצוע רלוונטיים
אומרים שצריך כפר כדי לגדל ילד, ובמציאות של חיינו, בעיקר עבור משפחות מיוחדות, הדרכה והכוונה של אנשי מקצוע יכולה להוות גלגל הצלחה. מטפלים רגשיים, מדריכי הורים ומנתחי התנהגות יכולים לספק משענת חשובה. אנשי מקצוע יכולים לסייע להורה שנשאר לשמר את ה-WELL BEING שלו עבור כל המשפחה, להדריכו כיצד לשמור על עקביות בתגובותיו גם כשהוא נתון בעומס רגשי ולעזור בבניית סביבה מיטבית עבור הילד שתספק לו תחושה של יציבות, שליטה ובטחון.
